<h1>מנחות מ"ב ע"א</h1>
<h2>דף מ:</h2>
ועל הסוכה בשעת עשייתה צריך לברך וכן לולב, במס' סוכה בפרק לולב וערבה [מ"ו ע"א] העושה לולב לעצמו מברך שהחיינו וכן העושה לולב לעצמו מברך בשעת עשייה שהחיינו. כדאיתא נמי במנחות פרק התכלת [מ"ב ע"א]. ונראה הטעם כיון דכתיב [דברים ט"ז] חג הסוכות תעשה לך וילפינן לולב מסוכה, כיון דאזהר בהדיא על עשיית סוכה צריך לברך שהחיינו, אבל שופר לא כתיב ביה עשייה. טלית אע"ג דכתיב ביה עשייה, כיון דכל יומא ויומא זימניה הוא אין צריך להזכיר זמן. אבל [ברכה על] העשייה פליגי בה רב אדא בר אהבה ורב נחמן. מיהו הכל מודים דאין להזכיר זמן לא בעשיית שופר וטלית ותפלין. הכי מוכח בפרק התכלת
